לאחר שנים של דשדוש – ‭2,500‬ משפחות ביקשו לאחרונה לשפץ את הבניינים בהם הן גרות על פי התוכנית המאפשרת חיזוק נגד רעידות אדמה והוספת זכויות בנייה

תומר מוסקוביץ’, מנכ”ל משהב: “אם יזם רוצה לעשות פרויקט תמ”א 38, אבל יש לו בעיה – אף אחד לא יתאמץ כדי למצוא פיתרון יצירתי” ■ “בוועדות התכנון מפחדים, ומעדיפים לא לאשר”

כמעט כי מי שביקש לחזק את הבניין במסגרת תמ”א 38, מכיר את תופעת הדייר הסרבן: זה שמתנגד בגלל חשדנות יתר, או בגלל שהוא רוצה לקבל יותר מאחרים. מה אפשר לעשות, ובמה יכול לסייע המפקח על הבתים המשותפים?

כדי לאמוד את כדאיותה הכלכלית של התוכנית לחיזוק מבנים, כדאי לדעת איזה תשלומים צריך היזם לשלם ועל אילו יש פטור. אז מה כלול בתשלום המסים וההיטלים, ומתי הם בכל זאת חלים על הדיירים?

בנובמבר אשתקד פקעה הנחה מהיטל השבחה בתמ”א 38 ■ במשרד הפנים גילו זאת רק בדקה ה-90

לטענת הדיירת שסירבה לחתום על ההסכם עם החברה הבניין אינו זקוק לחיזוק בגלל שיש בו מקלט; המפקחת על רישום המקרקעין בנתניה קבעה כי התנגדותה נובעת מהחשש כי ערך דירתה ייפגע, וכי שיקוליה אינם ראויים

מי שמתגורר בבניין שעובר שיפוץ וחיזוק, יגלה במהרה שהוא מוקף ברעש, לכלוך ואבק. איך אפשר לשרוד את זה? לשכור מפקח שיוודא כי קצב הבנייה מתנהל כראוי, לעבור לקרובי משפחה בשלבים הקשים, והכי חשוב – לגלות אורך רוח.

בפיקוד העורף ובאיגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות מכינים את אנשיהם ליום שאחרי רעידת אדמה קשה בישראל: ייקיימו סדרת השתלמויות וקורסים שמטרתם להכשיר מהנדסים לבדיקת עמידותם של מבנים לפני ואחרי רעידת אדמה